לוקרנו – הפנינה האיטלקית לגדת אגם מאג'ורה

לוקרנו היפה היא העיר האיטלקית השלישית של שוויץ. מלבד היות תושביה דוברי איטלקית, לוקרנו עצמה היא פשוט פיסה של איטליה החמה בתוך הארץ האלפינית הקרה. בעיר הקטנה כמות עצומה של כנסיות מרשימות ויפות שכיאה לקתולים, מלאות בקישוטים, ציורים ופסלים מלאי רושם. הטיילת לאורך גדת האגם היא חוויה נהדרת כשלעצמה. לאורך הטיילת עצים ומקומות ישבה עם נוף מרהיב של אגם מאג'ורה והרכסים ממזרח שמפרדים בין האגם לאגם לוגאנו הסמוך. מעל האגם משקיפה כנסיית מריה של הסלע ממנה נוף מרהיב עוד יותר של האגם. בתוך העיר עצמה, הפיאצה גראנדה התוססת היא ובה מוקרנים סרטי פסטיבל הסרטים המפורסם של לוקרנו.

כמה ימים בלוקרנו?

ללוקרנו יש להקדיש חצי יום טיול עד יום טיול מלא. אפשר לשלב טיול בעיר עם בלינצונה השכנה ולוגאנו.

 

מה חייבים לראות ולעשות בלוקרנו?

• תצפית נוף מהממת מסנטואריו דלה מדונה דל סאסו
• לצפות בסרטים בכיכר הגדולה – פיאצה גראנדה
• לחזור לתקופת הרנסנס (יש מצב גם לעבודת אדריכלות של ליאונרדו) בטירת ויסקונטי
• לחרוש את הכנסיות היפות של לוקרנו – כנסיית סן ויטורה וכנסיית אנטוניוס הקדוש
• לצעוד לגדת האגם בטיילת הארוכה של לוקרנו

 

לכל המידע על טיול בקנטון טיצ'ינו, הקליקו כאן…

למציאת מקום לינה בלוקרנו, הקליקו כאן…

 

מהי לוקרנו?

לוקרנו Locarno היא העיר השלישית בגודלה של קנטון טיצ'ינו Ticino אחרי לוגאנו Lugano הגדולה ובלינצונה Bellinzona הבירה. לוקארנו יושבת על גדתו הצפונית של אגם מאג'ורה האיטלקי ברובו, בקצה הצפוני של האגם ששייך לשוויץ. בעיר הקטנה פרופר מתגוררים כשישה עשר אלף אנשים בלבד. אך בכלל המרחב העירוני הרציף מתגוררים סביב השישים אלף איש כולל אסקונה Ascona שמעבר לגדת נהר המאג'יה Maggia ומורלטו Muralto מצפון למרכז העיר העתיקה של לוקרנו. לוקרנו נמצאת על הגדה הצפונית של דלתא שנוצרה מסחף של נהר המאג'יה. היא משלימה ממערב את המרחב העירוני דובר האיטלקית של קנטון טיצי'ינו, במשולש הערים עם בלינצונה ולוגאנו, בגראונד זירו של מה שאנו מכירים כשוויץ האיטלקית. מרכזה העתיק של לוקרנו מלא בכל השפע של הערים האיטלקיות – כיכרות תוססות, כנסיות קתוליות מקושטות, מסעדות ובתי-קפה שמייצגים היטב את התרבות שמעבר לגבול הדרומי. לוקרנו של היום היא עיר נופש נעימה עם האופי הכי קיצי במדינה האלפינית הקרה.

 

איך להגיע ללוקארנו?

מבחינה תחבורתית, לוקרנו קשורה בטבורה לאיטליה. נמל התעופה המרכזי שמשרת את העיר הוא נמל התעופה של מילאנו במלפנסה. מרחק הנסיעה ממלפנסה ללוקרנו ברכב הוא כשעה וחצי בלבד. בנסיעה בנתיב דרך לוגאנו על אוטוסטראדה מספר 2. לחילופין ניתן לנסוע בנתיב הכפרי דרך הגדה המערבית של אגם מאג'ורה. נתיב כפרי יותר שעובר דרך עיר הנופש האיטלקית המרהיבה סטרזה.

בלוקרנו תחנת קצה על קו שמסתעף מבלינצונה. קו זה יושב על הקו הראשי של מילאנו-ציריך שעובר דרך המנהרות הענקיות שמתחת לרכס האלפים. ניתן להגיע ממלפנסה ברכבת לבלינצונה (דרך מילאנו צנטראלה) ומשם לעלות על המסעף ללוקרנו. תחנת הרכבת המרכזית של לוקרנו ממוקמת ממזרח למרכז העיר העתיקה. במרחק הליכה של חמש דקות מהקצה של מדרחוב ויה אלא רומאנה Via alla Ramogna. הרחוב התוסס שמוביל ללב העיר הקטנה – הפיאצה גראנדה Piazza Grande.

ניתן להגיע ללוקרנו בטיסה גם משדה התעופה הקטן של לוגאנו. שדה שמשרת את העיר לטיסות פנימיות או לטיסות ביעדים אירופאים סמוכים. לשדה התעופה של לוגאנו אין טיסות ישירות מישראל אבל ניתן בקלות להגיע אליו באמצעות טרנספר בנמלי תעופה מרכזיים בשוויץ או באיטליה. מהטרמינל הקטן (שמזכיר יותר תחנת רכבת פרברית מנמל תעופה) יוצא אוטובוס שמחבר את השדה עם תחנת הרכבת המרכזית של לוגאנו. משם יש להמשיך לבלינצונה וללוקרנו.

לוקרנו ממוקמת לא רחוק מנתיבה של אוטוסטראדה מספר 2 שחוצה את שוויץ מדרום לצפון. האוטוסטראדה יורדת דרומה שם מתחברת עם רשת הכבישים המהירים של צפון מחוז לומברדיה, סמוך לעיר קומו שלגדת אגם קומו ומשם דרומה למילאנו. בכיוון השני אוטוסטראדה מספר 2 ממשיכה צפונה דרך מנהרת מעבר סנקט גוטהארד ויורדת ללוצרן ומשם ממשיכה לציריך. מעט אחרי בלינצונה אוטוסטראדה 2 מתפצלת לאוטוסטראדה מספר 13 שרצה לאורך קו הגבול המזרחי של שוויץ, דרך ליכטנשטיין עד לאגם קוסטנץ (בודנזה). לא מומלץ להיכנס עם רכב למרכז העיר העתיקה של לוקרנו, אלא לחנות בחניונים מוסדרים על גבולותיה ובסמוך לתחנת הרכבת.

 

מתי לבוא ללוקרנו? ואיך לתכנן טיול בעיר?

כיאה לעיר איטלקית בשרשרת האגמים האלפיניים שמדרום לרכס האלפים, העונה המומלצת לביקור היא כמובן הקיץ. כמו שעיירות אגם גארדה, אגם קומו ואגם לוגאנו מתפקדות בעיקר כפונקציית נופש קיצי, אז כך גם העיירה לוקרנו. עונת הקיץ כוללת שמש נעימה וטמפרטורות חמימות באופן יוצא דופן לשוויץ והמרחב הופך למרכז הנופש הקיצי השוויצרי. חודש יולי הוא החודש החמים ביותר בעיר והוא גם לא כל-כך גשום. עיקר הגשמים בלוקרנו יורדים בחודשי הקיץ – אוגוסט וספטמבר. חודשי הסתיו מעט גשומים אך יכולים להיות גם סוערים. בחורף כמעט ואין משקעים אך יכול להיות קצת מושלג. בחודש אוגוסט נערך בעיר פסטיבל הסרטים השנתי שמושך כמות מכובדת של מבקרים. הפסטיבל מתרכז בסרטים אומנותיים והעיר מתקשטת לכבודו באלמנטים ארטיסטים בולטים ובקהל אליטיסטי במיוחד (בעיני עצמו).

הטיול בלוקרנו יהיה חלק מטיול בקנטון טיצ'ינו. המטיילים אל הקנטון מגיעים במסלולים בדרומה של  שוויץ, או מכיוון גראובינדן, או מעמק נהר הרון ממערב או בכלל מכיוון לוצרן. טיול בקנטון יחדיו עם אזורים אחרים בשוויץ, חייב לכלול מעבר באחד מהמעברים האלפיניים שמקיפים את עמק נהר הטיצ'ינו מכל איבריו. ניתן לשלב את הטיול במרחב יחד עם טיול במחוז לומברדיה שבאיטליה. למשל באגם מאג'ורה הוא יעד נופש איטלקי אהוד, כולל ביקור בעיר סטרזה ועלייה ברכבל למונטה מוטרונה. אגם קומו נמצא גם הוא במרחק נסיעה קצר וכך גם מילאנו בירת המחוז. הטיול בלוקרנו יתרכז באתרי העיר העתיקה. מתחנת הרכבת גישה גם לכנסיית סן ויטוריה היפה וגם לפוניקולאר שמטפס אל סנטואריו דלה מדונה דל סאסו, אתר שהוא בגדר חובה בביקור בעיר. הטיילת הארוכה של העיר היא גם כן יעד נהדר לטיול רגוע. בעיקר עבור מי שמגיע לנופש ופחות לטיול באתרים.

למציאת מקום לינה בלוקרנו, הקליקו כאן…

 

כל האתרים והאטרקציות בלוקארנו

פיאצה גראנדה Piazza Grande

הפיאצה גרנדה היא אחת הכיכרות הגדולות ביותר בשוויץ כיאה לעיר בעלת אופי איטלקי. היא מזכירה בגודלה ובאיכויותיה את כיכרות העיר האיטלקיות המפוארות כגון פיאצה דל קאמפו בסיינה שבטוסקנה או הוולטרפלאץ בבולצאנו בירת דרום טירול דוברת הגרמנית. הכיכר שהיא הזיקוק של העיר, שהכול מתחיל ונגמר בה במרקם העירוני. היא מרוצפת כולה באבנים ומוקפת בבניינים צפופים שבקומתם התחתונה אכסדרות בהן חנויות, מסעדות ובתי-קפה. במהלך פסטיבל הסרטים של העיר בחודש אוגוסט, הכיכר כולה מוצפת באלפי מבקרים שצופים בה בסרטים על מסכי ענק.

 

הכנסייה החדשה Chiesa Nuova

הכנסייה החדשה או כנסיית עלייתה לשמיים של מריה אם ישו Santa Maria Assunta היא כנסייה בארוקית יפה ממש במרכזה של לוקרנו. היא נבנתה באמצע המאה ה-16 ויש בה חלל פנים מקסים כיאה לכנסייה קתולית עם שיק איטלקי. הכנסייה נמצאת ברחוב ויה סיטאדלה Via Cittadella, רחוב קניות תוסס. בקרבת הכנסייה נערך שוק ענתיקות קטן ואיכותי.

קסטלו ויסקונטאו והמוזיאון הארכיאולוגי העירוני Castello Visconteo di Locarno – Museo civico e archeologico

הטירה המרשימה של שושלת האצולה הלומברדית ויסקונטי חולשת על העיר העתיקה של לוקרנו ממערב. הטירה נבנתה על ידי שליטי העיר באמצע המאה ה-13 בידי שושלת אורלי. עברה באמצע המאה ה-14 לידי השליטים ממילאנו. היא נבנתה בסמוך למנזר הפרנציסקני הגדול שנבנה במקביל. נבנתה במרחב שהיה קצת מנותק ממרכזה של העיר והיווה את מקום השליטה הפוליטי עליה.

הטירה של ויסקנוטי הורחבה במאה ה-15 במה שככל הנראה היה עבודתו של ליאונרדו די וינצ'י. המחקר בנוגע לענק הטוסקני שפעל באותם הימים במילאנו תחת שושלת ויסקונטי, עורר עניין רב בטירה המנומנמת. חלקה הגדול של הטירה נהרס עם כיבושה של לוקרנו בשנת 1512 על-ידי כוחות הקונפדרציה. כוחות שפלשו לעמקים באגן הניקוז הדרומי של האלפים ומאז שולטים על חלקיה דוברי האיטלקית של שוויץ בטיצ'ינו וגראובינדן (גריסון בפי האיטלקים). מה שנותר מהטירה כיום משמש את המוזיאון הארכיאולוגי של העיר. בו תצוגות ומוצגים מההיסטוריה של לוקרנו וממצאים מהאזור.

 

כנסיית פרנציסקוס הקדוש Parrocchia San Francesco

הכנסייה על שמו של פרנציסקוס מאסיזי, נבנתה על חורבותיו של המנזר הפרנציסקאני הגדול שנבנה ממערב לעיר העתיקה במאה ה-13. הכנסייה נבנתה בסוף המאה ה-16. חלל הפנים שלה הושלם בסגנון בארוקי מאוחר במאה ה-18. כיאה לאופי הבנייה הפרנציסקאני בכנסייה אין יותר מדי קישוטים. הכנסייה משלימה את הביקור בטירת ויסקונטי הסמוכה.

סנטואריו דלה מדונה דל סאסו Santuario della Madonna del Sasso

על הדרך בין תחנת הרכבת של לוקרנו למרכז העיר העתיקה נמצאת תחנת רכבת ההרים (הפוניקולאר) שעולה במעלה ההר אל האתר הכי פוטוגני בלוקרנו – המנזר של המדונה של הסלע.

ממעלה ההר נוף מהמם של אגם מאג'ורה והעיר שלגדותיו. כמו גם על הרכסים שמן הצד השני של האגם. הכנסייה נבנתה בתחילת המאה ה-17 במקום בו הייתה קפלה. קפלה קטנה שציינה התגלות של מריה בפני נזיר פרנציסקני. חלל הפנים של הכנסייה כולל ציורי קיר דתיים מרשימים. אולם עיקר האטרקציה של הכנסייה הם הגנים היפים שסביבה ותצפיות הנוף.

 

מוזיאון בית רוסקה Museo Casa Rusca

המוזיאון של העיר לוקרנו שוכן לא רחוק מהכנסייה הפרנציסקנית וטירת ויסקונטי. מעבר לחזית של בית החולים העירוני הצמוד. המוזיאון נבנה בווילה מרשימה עם חצר פנימית שנבנתה במאה ה-18. עיקר האוסף הקבוע הוא של אמנים מודרניים על הצד היותר אוונגרדי. בתצוגת הקבע מספר עבודות חשובות של ז'אן ארפ Jean Arp, אחד ממייסדי התנועה האמנותית השוויצרית ביותר – הדאדא.

מלבד מיצירותיו של ארפ, במוזיאון עבודות נוספות של אמנים דאדאיסטים ואמני זרמים נוספים של תחילת המאה ה-20. חלק חשוב מהמוזיאון מוקדש לתערוכות מתחלפות של אמנים מודרניים על הצד היותר אוונגרדי של הפוסט-מודרניזם.

 

כנסיית אנטוניוס הקדוש Pfarrkirche Sant’Antonio Abate

הכנסייה הבארוקית המרשימה נמצאת בצמוד לווילה של מוזיאון בית רוסקה. הכניסה לכנסייה היא מהכיכר היפה שנקראת על שמה, Piazza Sant'Antonio המרובעת והציורית שהיא אולי הכיכר היפה בכל העיר. רובה של הכיכר שוכן תחת שולחנותיהם וכסאותיהם של המסעדות שממול הכנסייה. הכנסייה נבנתה בסוף המאה ה-17 אך עברה שיפוץ מקיף בחלל הפנים שלה, בחזית ובמגדל הפעמון, באמצע המאה ה-19. היא משלבת את הסגנון הבארוקי המקורי שלה יחדיו עם אופי כנסייתי כמעט מודרני.

טיילת האגם של לוקארנו Seepromenade Locarno

הטיילת הארוכה לצד האגם של לוקרנו נמתחת מהמרינה שבקצה Lungolago di Locarno ועד Parco giochi al Burbaglio הירוק והחביב על משפחות. היא נמתחת באופן רציף לאורך הפרסה שנוצרה בקצה הצפוני של דלתת נהר המאג'יה. הטיילת היא מקום בילוי אהוד על תושבי העיר והנופשים הרבים שמגיעים למלונות שלאורכה. מציעה נוף מרהיב של האגם ושל הרכסים שמעל הגדה הנגדית.

לכרטיסי כניסה לספא טרמאלי סליני, הקליקו כאן…

 

הפלקונריה של לוקרנו Falconeria Locarno

גן החיות של עופות הבר של לוקרנו נמצא מדרום למרכז העיר העתיקה, לא רחוק מנהר המג'יה. בגן המפורסם מקום הופעות חיות של אימון בזים הנעשה על-ידי פלקונרים מקצועיים. הבזים המאולפים עושים טריקים לקול תשואות הקהל. גן החיות הקטן הוא מקום שימור ומחקר של העופות האלפיניים אך הפך לפופולרי בעיקר בשל ההופעות. מלבד בזים, בגן החיות תצוגה של ציפורי טרף נוספות.

 

כנסיית סן ויטורה Chiesa di San Vittore

הכנסייה של סן ויטורה נמצאת בסמוך לתחנת הרכבת של לוקרנו בעיירה מוראלטו הסמוכה. גוף הכנסייה עצמו נבנה במאה ה-12 בסגנון רומנסקי. שאר הכנסייה הושלמה מאוחר יותר כאשר מגדל הקמפינלה (מגדל השעון) הושלם רק בתחילת המאה ה-20. חלל הפנים של הכנסייה אינו מקושט אך ניתן להבחין בהריסות של ציורי הקיר הרומנסקיים שהיו מצויירים על הקירות. אלו ספגו את ההרס של מלחמות הדת שעברו על שוויץ במאה ה-16 כחלק מהרפורמציה והקונטאר-רפורמציה.